החלטה בתיק ב"ש 3/07

השופט שמואל צור

1.         המבקשת 1 הינה אגודה שיתופית חקלאית (להלן- האגודה), אשר הוקמה על ידי קיבוץ ניר-עם ומר ישראל כהן. המבקש 2 הוא מנהל חקלאי ובנו של מר ישראל כהן ואילו המבקש 3 הוא נציג הקיבוץ ומנהל האגודה (להלן- המבקשים).

2.         בית הדין האזורי בבאר-שבע (השופט אילן סופר; פ 1018/04) הרשיע את האגודה והמבקשים בעבירה של העסקה שלא כדין של שני עובדים זרים לפי חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחות תנאים הוגנים), תשנ"א- 1991. בית הדין הטיל על האגודה קנס כספי בסכום של 939,600 ש"ח בעשרה תשלומים חודשיים שווים ועל כל אחד מן המבקשים הוטל קנס כספי בסכום של 261,000 ש"ח, בעשרים תשלומים חודשיים שווים, החל מיום 1.3.07. בנוסף חייב בית הדין האזורי את  המבקשים לחתום על התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירה כעבירות מושא כתב האישום במהלך 3 השנים הבאות.

3.         ביום 1.3.07 הגישו האגודה והמבקשים לבית דין זה ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין (ע"פ 13/07) ובמקביל הגישו לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בהחלטה מיום 29.1.07 החליט בית הדין האזורי לעכב את ההליכים נגד המבקשים בלבד וזאת עד ליום 15.3.07 ומכאן בקשת האגודה לעיכוב ביצוע גזר הדין שהוגשה לנו.

4.         האגודה טוענת כי טובים סיכוייה לזכות בערעור שהגישה על פסק הדין. לטענתה, לא הוכח ולו לכאורה כי האגודה והמבקשים היו מעבידיהם של העובדים הזרים; לא נמצאה בחומר הראיות כל הוכחה לזיקה כלשהי בין האגודה לבין העובדים הזרים, למעט ההנחה שהללו נמצאו בתחומה; בית הדין האזורי לא היה מוסמך לגבות עדויות מוקדמות מהעובדים הזרים בטרם הוגש כתב האישום נגד המבקשים. עוד טוענת האגודה כי ביצוע גזר הדין ולו באופן חלקי עשוי לגרור אותה ואת קיבוץ ניר עם למצב של חדלות פירעון. האגודה מוסיפה וטוענת כי היא נכונה להעמיד ערבות לתשלום הקנס מטעם משקי הנגב אגודה שיתופית מרכזית לחקלאות בע"מ, אשר הינה גוף מממן.

5.         המדינה מתנגדת לבקשה לעיכוב ביצוע וטוענת כי לא הובאה כל תשתית ראיתית המלמדת כי חיובה של האגודה בתשלום הקנס יגרום לה נזק בלתי הפיך וכי ביצוע גזר הדין עלול להביאה לחדלות פירעון. לטענתה, הסיכויים לקבלת הערעור נמוכים, לא הוכח כי יגרם נזק של ממש שאינו ניתן לתיקון והנזק לכאורה הנובע מתשלום הקנס אינו בלתי הפיך.

6.         דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות. ככלל, אין מקום לעכב תשלומו של קנס שנגזר על נאשם, שכן "בניגוד לעונש מאסר, שריצויו אינו הפיך, קנס ששולם ניתן להשיב, אם יוחלט על ביטולו המלא או החלקי" (ע"פ 1467/01 ג'אזי ווזווז נ' מדינת ישראל, תק-על 2001 (2), 885; רע"פ 2802/03 אלי סדון ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 2003(4); בש"פ 8574/96, ע"פ 8573/96 מרקדו נ' מדינת ישראל, תק-על 96(4), 61; רע"פ 2802/03 סדון ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 2003(4), 623). טעם נוסף לדחיית בקשה לעיכוב תשלום קנס הינו, השתהות המבקש עיכוב ביצוע עד למועד האחרון לתשלום הקנס (בש"פ 559/89 אבו לבדה נ' מדינת ישראל, תק-על 89(3), 552).

7.         האגודה הורשעה בהעסקת שני עובדים זרים ללא היתר, ללא חוזה עבודה וביטוח רפואי וללא מגורים הולמים. בגזר הדין נתן בית הדין את דעתו לתנאי המגורים הלא ראויים אשר הועמדו לרשות העובדים - שטחי עץ וקרטונים  אשר שימשו כמעטפת המגורים, ללא חשמל, מים או מיטות. עם זאת, בהתחשב בעובדה כי קנס גבוה יביא להתמוטטותה של האגודה הורה בית הדין כי הקנס שהושת עליה ישולם ב- 10 תשלומים. טענתה של האגודה כי תשלום הקנס יגרום לה ולקיבוץ ניר עם להתמוטטות ולפגיעה קשה בחברי הקיבוץ אינה מהווה הצדקה לאי תשלום קנס המוטל על פי חוק. מכל מקום, טענה זו נטענה בעלמא, בלא כל פירוט או ראשית ראיה לדבר. כמו כן יש מקום לתת הדעת לעובדה כי הבקשה הוגשה ביום בו היה על האגודה לשלם את התשלום הראשון בגין הקנס. מדובר בקנס המשולם לקופת המדינה, וככל שהמדינה תחוייב בהשבת הקנס, כולו או חלקו, לא יהא כל קושי להיפרע ממנה. בנסיבות אלה, איננו רואים מקום לחרוג מן הכלל האמור ולהורות על עיכוב ביצוע פסק הדין.

8.         סוף דבר - אין מקום לעכב את ביצוע התשלומים אותם נדרשה האגודה לשלם, כאמור בהחלטה מיום 29.1.07. הבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין נדחית, ללא צו להוצאות.

ניתנה היום ט"ו אדר, תשס"ז (5 מרץ, 2007)  ותישלח לצדדים.

__________________       _______________     ______________

השופט עמירם רבינוביץ         השופטת נילי ארד         השופט שמואל צור